סלים דאו, שחקן ובמאי תיאטרון, מספר בסרטו הראשון כבמאי על עקורי הכפרים הפלסטינים בשנת 1948 אשר מחזיקים במפתחות בתיהם שנהרסו ושמהם גורשו. הם מחזיקים במפתחות ומקווים לחזור לכפריהם לבנות את בתיהם ולחיות בהם שוב.

דאו, בן הכפר בעינה שליד כרמיאל יוצא למסע בגליל בין חורבות הכפרים, הבוסתנים היבשים, מטעי הזיתים ששרדו לצד שיחי הסברס אך בעיקר זהו מסע של זכרונות וגעגועים.

                                                                                      צילום ועריכה – מיכה ליבנה